(דאמאג')
טעות נפוצה אצל ראפר מצועצע
שמתחהב טיפה יותר מדי מעל לממוצע
נופל לטרנד הקרחנה , מפנטז על פריצה
אתה קציצה , לא סטייק - ילד שמנת חמוצה
רצה שמועה שתרבות ההיפהופ הגיע לקיצה
כשהפרופיל יורד המחתרת בתאוצה
נוצר מצב שסוחרים בראפרים- כמו אקסטות
מוזיקה נדחקה לקו הפנאי פלוס האקסטרות
הטקסט לא תופס טוב, רספקט לא הולך פה
חבל שאמסי מסתכם בטכניקה וטמפו
אין פואנטה, בעוד אחד שמחפש סקנדל
אתה סחורה מזוייפת שמתחזה לאורגינל
לא קל לקבל את הכאפה אבל הכתובת על הנייר
אל תתיימר להיות גריזלי אם לא תשרוד שניה אחד ביער
מתחמשת בליריקה, עיפרון
ולשון חדה כתער שעושה את זה נכון

(מופל)
זה הווזווז, שמביא ת'גרוב שוב
מפרק עוד טומטום, ראפרים זה שום- כלום,
אוסכות, כאלב- ילד בוא תחקור ת'ראפ לעומק
תגיד לי מה היית בלעדיו ומה עכשיו
אז שמעת כמה סינגלים של אמנם
חשבת שהעסק הזה משתלם
כדי שתתקדם, צריך אחד שיתרשם
מפשל בכתיבה, אתה לא מתאמץ, כותב
"חמש מילים בשורה אני מעוות
כדי לנסות להיות ראפר" (לא הולך לי)
קיבלת פירגונים מזוייפים מחברים
מרגיש כזה תותח, הבן של אלוהים
נאטם לביקורות- פיצחת ת'נוסחה
ומי שלא מפרגן פשוט רוצה את מקומך
אז אתה נתקע על אותו סגנון
מתחיל ליצור פחות ולדבר המון
וזה לא בושה לצבור חובות, לגור עם ההורים
להיקרע בין עבודות כדי לשלם למפיקים
זה טבעי וזה מובן, קורה לכולם, אבל
מה 'תה משחק אותה כוכב יא מטומטם?
התמקדת בתפל ולכן התרסקת
ובצדק- מה שנתת קיבלת
הוצאת לכולנו מוניטין לא מתאים
זה מרגיז שאמסיז מתרשלים במילים
מלשיר מול המראה ולכתוב למגירה
מתרבות לא נספרת לתרבות הספירה
סופר דברים שאין לך ואנשים קולטים
בא עם אף למעלה, ראפרים קוטלים
אני לא בא להגיד שאתה אמן גרוע
פשוט בשיר הבא שלך תבוא יותר צנוע

(אריאס)
כל הסצנה תולעים, הופכים לפיתיון על קרס
עם טקסטים חצי רגל בקבר כמו שמעון פרס
ממשיכים בשלהם כי מפחדים להודות
שהם שכחו מזמן את חמשת היסודות
לא קלטתם שלא זורם לי דם בעורקים
הוריד נחתך, דיממתי דיו, זה לא מקום למשחקים
אז אם אתה כותב כדי להגיע לזרקור
אני אנקר לך ת'שכל עם היפהופ מהמקור
הא, הטריק הוא להשאיר ת'ראפ נועז
לברוח מאריאס יותר קשה מאלקטרז
בז לז'אנר , האני פוניז עם פוזה וכובע יקר
הם אפסים- לא מודדים איכות לפי צפיות שהם קונים
גם לי זה קל לכתוב כמו דיסלקטית
אבל במבחן הזמן כולם יידעו שאתה חרא אמסי
אתה מזלזל בטקסטים, אפקטים לא קונים אותי
ביום שתנסה לכתוב אמת אתה תרשים אותי


(פידלמן הגבר)

מבטיח לעצמי שלא אפול אל השגרה
הדרך היא קשה , כשאין שום הכרה
אבל אנ'לא שוכח את המטרה
לנשום אבק דרכים ולחיות מהופעה להופעה
הילד לא מיצה , ועוד לא מצא פירצה
אל האושר שהוא כל כך רצה, אבל
זה עוד לא נהפך לכישלון
אם לא יכניסו מהדלת אז נפרוץ מהחלון
אנשים מקובעים בתוך חומת המחשבה
בכלא המציאות אני חופר לי מנהרה אל הבמה
האיזור שמפזר בי עוד תקווה לתת מעצמי הכל
ולקבל בחזרה
לא סותם, רק רושם את המילים בהתמדה
ובמבחן התוצאה תראו את כל ההתמדה
עם חזון ואמונה, לוקח נשימה
בסוף על הבמה תהיה נשמה ולא כסף
אני רוצה קצת שקט