את בטח משוגעת אם את מרגישה ת'עצם
לא מעכלת ת'צמך, מסתכלת, רואה מפלצת
נועצת- מתכת בבשר, ומתפתלת
על הקצה של המזלג דמעה זולגת ונופלת
העלבות על חשבון הצטברו למטען רגשי
הקש ששבר את גב הגמל היה בערב יום שישי
רבת עם אבא, עלית למעלה, לשירותים
עכשיו את חלק מסטטיסטיקה , מופעלת על חוטים
עוברות שנים, אותה הרוטינה נמשכת לנצח בצורה אחרת
כל פעם- זו מלחמה שלא נגמרת
את תופרת לעצך סיפור שאת הקורבן
אבל מי את באמת- כבר ידעת מזמן
שאת דפוקה, מחוקה, מכורה, מסיבה לא ברורה
להרס ונזק עצמי , אין מי שייתן עזרה
נשארת ערה עד אור הבוקר, אוחזת בסכין
עולה על המשקל, ושוב בא לי להקיא
מי אני בכלל? לא מכירה את עצמי
בתוך עולם של עקרונות, תגיד לי , איפה מקומי?
במציאות לא יציבה שתיחרט על מצבה
לא אהיה עוד שבר כלי
(אריאס)
כולם אומרים שאת יפה, את מסרבת להאמין
וחוסר ביטחון עצמי גורם לך להידרדר למין
זה די אבסורד שאת שונאת ומתביישת בגופך
בכל זאת חיה על המוטו "גבר בא והולך"
אם רק הייתה לך ת'שליטה, אם אבא לא היה עוזב
אם אמא הייתה עובדת קצת פחות ושמה לב
שאת שבורה, את אבודה, וכל מגע מרגיש לך קר
וההבדל בגילאים כבר לא נראה כל כך מוזר, הא?
מזמן הפכת אל הבדיחה של השכבה
שמועות רצות, הסברת שרק רצית את הקרבה
אז את בורחת לשינה וזה רודף בסיוטים
יוצאת בלילה, משתכרת, שוב הקאת בשירותים
אין פלא שתבכי, הרי את כל הזמן נזכרת
בתחושה של הכאב מהסכין הממכרת
והצלקות האלה ירדפו אותך תמיד
בגלל הטעויות שלך אני לא סולחת לעצמי
מי אני בכלל? לא מכירה את עצמי
בתוך עולם של עקרונות, תגיד לי , איפה מקומי?
במציאות לא יציבה שתיחרט על מצבה
לא אהיה עוד שבר כלי
נשארת ערה עד אור הבוקר , אוחזת בסכין
עולה המשקל , ושוב בא לי להקיא
והצלקות האלה ירדפו אותך תמיד
בגלל הטעויות שלך אני לא סולחת לעצמי
credits
from סוף ימי התום,
track released January 1, 2017
מילים: שיר רביבי, מיכל טרבס
לחן: שיר רביבי, מיכל טרבס, עידו מימון
שירה: שיר רביבי, מיכל טרבס
הפקה, עיבוד, הקלטות, קלידים, תכנותים, מיקס: עידו מימון
מאסטרינג: איציק פיליבה
עיצוב העטיפה: אריאל חייט
